בית הארחה

הגוף הזה הוא בית הארחה, הו עלם, בכל בוקר אורח חדש מגיע בריצה. אל תאמר: "הוא יישאר כעול על צווארי", שכן עוד רגע קט יעוף חזרה אל האין. כל אשר יבוא אליך מן העולם הנסתר, הוא אורח בלבך. קבל אותו בשמחה.

בכל רגע מחשבה, כאורח יקר, נכנסת אל תוך חזך, כך מדי יום. אם מחשבת העצב חוסמת את דרך השמחה, דע כי היא רק מכינה את הקרקע לשמחה הבאה.

היא מטאטאת במרץ את הבית מכל זר, כדי שתיכנס שמחה חדשה ממקור הטוב. היא משירה את העלים הצהובים מענף הלב, כדי שיצמחו עליו ברצף עלים ירוקים.

מחשבות באות אל הלב, חדשות לבקרים, צא לקראתן תמיד בשחוק ובחיוך.

גם אם פניו של הענן נראים קודרים וחמוצים, הרי שהענן מביא עמו את גן הוורדים ומרווה את האדמה הצחיחה. ראה את מחשבת העצב כמשל הענן, ואל תחמיץ את פניך שלך מול חמיצותה.